סוד כוחה של הפסיכודרמה ביצירה

פסיכודרמה היא כלי רב עוצמה, וכשמשלבים אותה עם בימוי משחק ותסריט,

היא מתאימה ממש כמו כפפה ליד. בכל מפגש ומפגש, אני עצמי נפעמת כל פעם מחדש,

מהתהליך שמשתתפי הסדנה עוברים ומהתובנות שהם מקבלים.

הנה דוגמא למה שקרה למ', משתתפת בסדנה, שבתסריט שלה יש קונפליקט

בין גיבורת התסריט לבין חברתה הטובה ביותר.

מ' עדיין לא הצליחה למצוא מהו הקונפליקט שמוביל לפיצוץ רציני ואמין בין השתיים בתסריט.

במהלך הסדנה, נתתי תרגיל בשני חלקים:

בחלק הראשון, כל המשתתפים צריכים לדבר בגוף ראשון את דמות הגיבור:

לומר את שמו ואת גילו, ואז לפנות ישירות למישהו מתוך התסריט ולומר משפט שמתחיל כך:

"X (אמא, אבא, יעל ...) אף פעם לא אמרתי לך את זה אבל..."

ואז אומרים את מה שהגיבור רוצה לומר לאותה דמות מתוך התסריט.

בחלקו השני של התרגיל עושים את אותו הדבר, הפעם על עצמנו,

ושוב בוחרים מישהו לפנות אליו הפעם מתוך חיינו האמיתיים.

בחלק השני, מ' פנתה לדמות מחייה שלה והתחילה את המשפט כך:

"אמא, אף פעם לא אמרתי לך את זה, אבל עצוב לי

שמעולם לא הייתה לנו שיחה כנה מלב אל לב..."

ואז היא פרצה בדמעות. פתאום נחתה עליה תובנה כואבת.

בחלק הראשון של התרגיל, היא בעצם לא פנתה אל אמה, כי בחייה האמיתיים,

היא באמת מעולם לא פנתה אליה, אלא לחברתה הטובה, ושלמעשה אין דמות אמא בתסריט,

מ' מיקמה את האם במקום רחוק בחו"ל. חיבור של שני החלקים, הפיל לה אסימונים לגבי הקונפליקט

האמיתי שחסר לה בתסריט, ואיתו הכאב העמוק יותר שהדמות נושאת בתוכה בנוגע לקשר חסר וכואב.

פתאום הקונפליקט בין החברות נהיה לה מוחשי, והתברר כנובע ממצב פסיכולוגי אמיתי,

שבו הגיבורה מצפה מחברתה להיות עבורה כמעין אמא, ואילו החברה לא רוצה בתפקיד זה.

החיבורים הספונטניים האלה החזירו את מ' לכתיבת התסריט עם עוד המון חומר למחשבה ולעבודה,

וגם עם הכוונה מאוד מדויקת בבימוי של השחקנית שתגלם את הגיבורה.

ולא פחות חשוב, עם חומר לתסריט העתידי שהיא ידעה תמיד שהיא צריכה לשבת לכתוב;

על קשר חסר של אם ובת.

החיבור שלנו לדמויות בסרט, כשחקנים כבימאים או כתסריטאים,

הוא קריטי לעבודה ולתהליך אמיתי וכנה.

פסיכודרמה היא מפתח עוצמתי לעבודה יצירתית עשירה ואותנטית.

אשמח לקבל את התגובות שלכם

במאית, תסריטאית | מנחת פסיכודרמה

לפרטים נוספים והרשמה:

דברו איתי – 052-8568500