מהו שם המשחק בפסיכודרמה?

כל שחקן יודע, שאודישן יכול להיכשל בשבריר שנייה של חוסר ריכוז קטן, או לחץ.

נכון, התאמנו, אנחנו יודעים את הטקסט על בוריו, ובבית אפילו הזלנו דמעות תנין,

אבל מה לעשות, שבאודישן המיוחל, המתח, הלחץ ואולי גם עודף האימונים,

שחקו את היכולת הספונטנית שמולידה יצירתיות?

כשליהקתי שחקניות לסרט שלי "עד סוף הקיץ", לקראת סוף האודישנים,

בשלב המאצ'ינג (התאמת שחקנים), זימנתי ארבע שחקניות כדי שיגלמו אימא לילדה בת 7,

שכבר לוהקה. אחת מהן, שחקנית מוכשרת מאוד, עשתה אודישן מאוד לא טוב עם הילדה,

היא ממש לא הצליחה לתפקד. יכולתי כמובן להפיל את זה בכך שהיא עצמה לא אמא לילדה כה גדולה,

אבל אני ראיתי שהסיטואציה הזו של האודישן, פשוט משתקת אותה ומוציאה ממנה משחק לא אמין.

החלטתי להתאזר בסבלנות ולגשת אליה בגישה קצת שונה, שאולי תוציא את השחקנית האותנטית שבה.

ואכן, סגרתי את המצלמה, שמתי את הטקסט בצד ושאלתי אותה באיזה מצב רגשי היא הגיעה לאודישן.

היא לא נזקקה להרבה מילים כדי לפרוץ בבכי, ולהגיד לי שהיא מרגישה שהיא חרבנה את האודישן,

והיא כל-כך רוצה את התפקיד הזה, אני אמרתי לה , שגם הדמות בתסריט מרגישה,

שהיא לא מצליחה כאמא, למרות שהיא כל-כך רוצה. מיד הפעלתי שוב את המצלמה, צעקתי אקשן,

ובעוד היא ממשיכה לדמוע על המצב האמיתי שלה באודישן עצמו, הכנסתי את הילדה לסיטואציה,

והשחקנית-האימא אמרה את הטקסט.

זו הייתה אחת מסצינות האודישן המרגשות והאותנטיות ביותר שערכתי,

מיותר לציין שהיא השחקנית שנבחרה בסופו של דבר לסרט.

לפעמים הרגש שהצלחתם לעורר בבית כבר לא יעבוד באודישן, לכן אתם צריכים להתחבר

ל'כאן ועכשיו' שלכם, ולגלות כל פעם מחדש, מה מפעיל אתכם ברגע זה.

ספונטניות ויצירתיות זה שם המשחק בפסיכודרמה.

אשמח לקבל את התגובות שלכם

במאית, תסריטאית | מנחת פסיכודרמה

לפרטים נוספים והרשמה:

דברו איתי – 052-8568500