איך הגיבור שלי עוזר לי לכתוב אותו?

 

מכירים את הכותבים האלה שמספרים שהדמות משתלטת להם על הסיפור או התסריט

ומתחילה לכתוב את עצמה? איזה כייף להם!  ואיזה כייף לשקוע ככה לתוך עולם של כתיבה טוטאלית.

באחת הסדנאות שהעברתי, נתתי כלים פסיכודרמתיים לתסריטאים,

שיעזרו להם לשקוע לעולם הדמיון באופן הכי ריאליסטי.

למדתי איך להגיע לדמות ולדבר איתה באופן פיסי, ויחד איתה לפרוץ את המחסומים בדרך ליצירה.                          

הנה מה שקרה ל- ב' בסדנה.

ב' מאוד התקשה לכתוב, הוא כתב מאוד לאט, הכתיבה לא זרמה,

וככל שהוא ניסה יותר כך הוא נתקע יותר, ממש כמו ג'יפ שתקוע בבוץ

וככל שהוא מנסה לצאת הוא מתחפר יותר ויותר עמוק.

 

ביקשתי מב' להיכנס לנעלי הדמות שלו, כלומר, לא לדבר עליה, אלא לשחק אותה.

ותוך כדי התחלתי לראיין אותו. הוא התחיל לדבר בשטף וברגע מסויים פשוט פצח במונולוג;

על הכאב שהוא חש והבדידות הגדולה שהוא נמצא בה, שאלתי אותו אם הוא מכיר את ב',

התסריטאי שלו, והוא ענה שבוודאי, ולמען האמת הוא גם מאוד דומה לו.

ביקשתי לדעת באיזה אופן, הוא סיפר ששניהם שרויים בבדידות מאוד גדולה,

וזה מה שמחבר ביניהם.

 

בטכניקה פסיכודרמטית, גרמתי להם לדבר אחד עם השני,

ב' עם הדמות שלו והדמות שלו איתו. הייתה שיחה מרתקת ומרגשת,

שניהם הבינו את הכאב האחד של השני, ואמרו זה לזה שהם היחידים

שיכולים לתמוך האחד בשני באמת, בסוף הם גם התחבקו.

הטכניקה הפסיכודרמתית נותנת לגיבור ממשות, וראליסטיות

שאפשר לקבל אותה בד"כ רק אחרי שהסרט מצולם,

אבל לפעמים הכותב צריך לראות את הגיבור באופן ממשי לנגד עיניו ,

לדבר איתו להתייעץ ואפילו לחלוק קשיים בדיוק כמו שקרה לב'.

אחרי המפגש הזה, הרגיש ב' כל-כך מחוייב לגיבור שלו, הוא לא יכל להשאיר אותו תקוע יותר,

הוא רצה להציל אותו מהבדידות שלו, מהבדידות של שניהם.

והכתיבה התחילה לזרום.

 

אשמח לקבל את התגובות שלכם 

© כל הזכויות שמורות ל נועה אהרוני

במאית, תסריטאית | מנחת פסיכודרמה

 

לפרטים נוספים והרשמה:

דברו איתי – 052-8568500

 sadnakollnoaa@gmail.com – כתבו לי